#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 2 המוצא כלים ועליהם צורות מתי נאסרים ומדוע דוקא צורות אלו?	"אף שהגוים עובדים כל מיני צורות ואפ' לשלושול קטן, לצור על הכלים לא יצורו לשם ע&quot;ז אלא צורת חמה ולבנה ודרקון וביאר רשב&quot;א דהיינו נחש עם ציצין בין פרקי צואר והלכה כדבריו. <p dir=""rtl"">ר' יהודה מוסיף אף דמות מניקה שמחזיקה בן ומניקה, שזה על שם חוה שמניקה את כל העולם, וסר אפיס דנקיט גקיוא וכייל, על שם יוסף שסר ומפיס את כל העולם.</p><p dir=""rtl"">רשב&quot;ג אומר שעל המכובדים אסורים שעל המבוזים מותרים.</p>"	עבודה זרה מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 3 'תני כל המזלות מותרין חוץ ממזל חמה ולבנה, וכל הפרצופין מותרין חוץ מפרצוף אדם, וכל הצורות מותרות חוץ מצורת דרקון' האם קאי במוצא או בעושה?	רישא וסיפא ודאי במוצא דלעשות שאר המזלות נמי אסור והדרקון מותר לעשות, מציעתא אביי אמר בעושה ורבא אמר נמי במוצא וכר' יהודה שאסר מוצא כלים ועליהם דמות מניקה וסר אפיס.	עבודה זרה מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 'קן שבראש האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין, בראשה של אשרה יתיז בקנה' באר לר&quot;ל ור&quot;י שנחלקו בע&quot;ז שנשתברה מאליה!	"ר&quot;ל ביאר שהיונה שברה עצים מהעץ ועשתה קן לכן בע&quot;ז יתיז בקנה, ובהקדש עסקינן בגידולים הבאים לאחר מכן וסבר אין מעילה בדאוריתא בגידולין.<p dir=""rtl"">לר&quot;י שאוסר בנשתברה מאליה איכא למימר שהביאה עצים מעלמא, ור' אבהו א&quot;ר יוחנן רישא דיבר בהקדש על העצים ודינם שווה בע&quot;ז ובהקדש שהם אסורים (בהקדש מדרבנן ובע&quot;ז מדאוריתא) וסיפא דיבר על האפרוחין ואותם יתיז בקנה והם מותרים, ודוקא אפרוחין אבל ביצים אסורים בין בהקדש בין בע&quot;ז. אמר רב אשי אפרוחין הצריכים לאמן כביצים דמו (ע&quot;פ גרסתנו כאן וכפי' רש&quot;י וע' סוגיא זו ופי' במעילה יג:).</p>"	עבודה זרה מב:		
